קורות חיים
דב ינון, נולד ברג ויינריב, בפיוטרקוב-טריב, בפולין ב-18 בפברואר 1916 - 100 מבני המשפחה הושמדו בשואה. הוא היה בן היחידים מהמשפחה הגדולה שעלה לארץ ישראל - באופן בלתי ליגאלי - בשם דב וילהלם בשנת 1935. הוא עבד בנהריה, וכפועל חקלאי בקבוצת המפלס בכפר סבא, לאחר מכן בקבוצת עבודה בסתתות אבן בעטרות מצפון לירושלים ב-1937 הוא הצטרף למנגנון שרות הידיעות [הש"י] של "ההגנה" בירושלים. הוא היה למעשה מראשוני קהיליית המודיעין - טרום המדינה. הוא שרת משנת 1939 עד 1941 במשטרת שדות התעופה כגפיר, וכנוטר במשטרת הישובים היהודיים בירושלים בשם דב אפרתי.
במלחמת העולם השניה, בהוראת ה"הגנה" בשמו דב ויינריב, התגייס לפלוגות החי"ר של הבאפס הבריטי ב-1942 - ומשם גוייס לחי"ל - החטיבה היהודית הלוחמת [הבריגדה] בה נלחם בגדוד השלישי בצפון איטליה, בשנת 1944 עד שנפצע קשה מאוד במרץ שנה זו מפגז מרגמה, ליד העיר רוונה, במערכה על נהר הסניו. לאחר שנה וחצי בבתי חולים צבאיים בריטיים שם, בקהיר, ובארץ, שוחרר ב-1946. אז התחתן עם יהודית שרלינסקי, בשנת 1947 עבד במגן דוד אדום, והתגייס בחזרה למנגנון הקבע של שרות הידיעות של ה"הגנה".
עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 התגייס לצה"ל, ועקב פציעתו במלחמת העולם, עבר למחלקת המודיעין [לאחר מכן אגף המודיעין] וחיל המודיעין, שהוקמו זה עתה, בשמו העברי מאז, דב ינון, הוא ליווה את צמיחתו והרחבתו של החיל כולל ממ"ן ואח"כ אמ"ן עד נובמבר 1967. הוא הגיע לדרגת סגן אלוף. הוא שרת בעיקר בתפקידי מטה תאום, ומחקר צבאי ומדיני בכירים. הוא שרת בשנים הראשונות במנגנון שביתת הנשק עם סוריה ומצרים. אך את עיקר שנותיו במודיעין עשה, כאחד מבכירי מחלקת המחקר של אמ"ן. הוא עמד בראש המדור הצבאי המצרי ערב, ובמהלך מבצע קדש 1956 בו נטל חלק חשוב בעבודת הכנת המודיעין הצבאי למבצע זה.
דב ינון סיים את האולפן לערבית, של חיל המודיעין בירושלים ב-1957 בשנת 1959 סיים את בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל, בשנים 1958-1961 למד בחוג למדע המדינה לתואר ב.א. בשלוחת האוניברסיטה העברית בת"א. בשנים 1961-1958 היה בנוסף לראש ענף מצרים, במחלקת המחקר של אמ"ן, למעשה גם ראש ענף סוריה ולבנון עם האיחוד [קע"ם] שקם אז בין מצרים וסוריה. כראש ענף מצרים עסק גם בלוב וסודאן, ולאחר מכן גם בתימן ועדן, בזמן המלחמה של מצרים שם 1962-1964. הוא נודע גם לאחר שנים רבות כמומחה בעל מוניטין רב והבנה בהירה למדיניות מצרים כלפי ישראל, במיוחד נחשב למומחה במעלה הראשונה לנשיא נאצר ומדיניותו.
באפריל 1964 הושאל ע"י צה"ל, לשליחות משרד החוץ כיועץ לענייני המזרח התיכון, וכמזכיר ראש בשגרירות ישראל בוושינגטון, ארה"ב, שם עסק בנושאים מדיניים, ומודיעיניים חשובים, עד לאחר מלחמת 1967.
ביולי 1967 שב לארץ, השתחרר מצה"ל בנובמבר 1967, ועבר לירושלים להיות הפרשן של "קול ישראל" לעניינים ערביים, תפקיד אותו אהב עד מאוד. דב ינון היה מבכירי הפרשנים במדינה בנושאים המדיניים בזירה המזרח תיכונית עד פרש לפנסיה בשנת 1981. כמו כן עסק בהרצאות בתחום במשך כל השנים מאז 67 הוא התמיד בעיקר לאחר שיצא לפנסיה ללמוד כל הזמן, ולהיות עסוק ברכישת ידע מגוון ומרשים בענייני העולם, ביחוד מדיניותה של ארה"ב מבית, בעולם, וכמובן בענייני המזרח התיכון.
הוא למד בעצמו שפות רבות, פולנית כמובן, גרמנית אידיש, ערבית, צרפתית, אנגלית, הוא האזין שעות רבות לרדיו בכמה שפות, ביחוד לתחנות ערביות, ראה טלויזיה, הוא קרא את מיטב העיתונות העולמית/ערבית. הוא קרא כל חומר מעניין באינטרנט. הוא היה מקובל ואהוב על כל מכריו, עזר לרבים סביבו, אבא וסבא נהדר. הוא השאיר אשה ושני בנים, הוא נפל לאחר שלקה בליבו, ברחוב בן סירא בירושלים, ונפטר ב-15 ביולי 2001.