קורות חיים
דוד, בן חיה דבורה ושמואל חיים, נולד בירושלים בי' אדר תש"ה (23.02.1945). הוא היה אח לחנה, שרה, שניאור ולאה. ילד בלונדי, עליז ושובב שכל שלוש שנות חייו הקצרים עברו עליו ברחוב זוננפלד בשכונת בית ישראל בירושלים, רק במלחמת העצמאות עברה המשפחה למקום יותר מוגן בישיבת "חיי עולם" בעיר.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והופסק בהכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום השבעה עשר למערכה, כ"ו באייר תש"ח (04.06.1948), נהרגו בהפגזות העזות בירושלים 11 יהודים. בני משפחת יום-טוב ישבו במקלט כל אותו יום, בשעות אחר הצהריים נפל פגז בחצר ומהרסיסים שחדרו למקלט נפצעו קשה דוד ואחותו לאה. דוד פונה לבית החולים "ביקור חולים" ומת שם כעבור יום, בשבת כ"ז אייר תש"ח (05.06.1948). אחותו לאה מתה בבית חולים "הדסה" כעבור שבועיים.
דוד היה בן שלוש שנים ושלושה חדשים במותו, הותיר הורים, אחיות ואח. אחותו לאה מתה שבועיים אחריו. הובא לקבורה בבית העלמין הזמני בשיח באדר ולאחר כמה שנים הועבר לבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.