קורות חיים
רות, בת יפה ומרדכי, נולדה בירושלים בשנת תש"ו (1946), וחיתה בעיר זו כל חייה הקצרים. המשפחה גרה תחילה בשכונת הבוכרים, אך מחמת ההפגזות הקשות בפרוץ מלחמת העצמאות עברו, עם משפחות נוספות, לגור בבית הספר "דורש ציון" במרכז ירושלים, שהושבת מלימודים.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על העיר. השלב הראשון במערכה נמשך 24 יממות רצופות, עד להכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. בהפגזות ובירי צלפים בימים אלו נהרגו ברחבי ירושלים כ- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים.
ביום השלושה-עשר למערכה, יום שלישי כ"ג באייר תש"ח (01.06.1948), נהרגו ברחבי העיר 13 יהודים. רות הקטנה נפגעה מפגז שנפל בתוך בית הספר בו גרה משפחתה ונפצעה קשה. היא הועברה לבית חולים אך נפטרה בו ביום.
בת שנתיים היתה במותה. הובאה לקבורה זמנית בבית העלמין בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.