חוה קרובלניק היימן ז"ל

קורות חיים

חוה, בת אברהם חיים הכהן ולאה היימן, נולדה בי"ח בתשרי תר"ף (12.10.1919), דור שישי למשפחה ידועה בירושלים. היא למדה בבית הספר שפיצר.

משבגרה נישאה ליוסף קרובלניק וילדה שלושה ילדים: אמיתי, אבנר ובלהה. הייתה ידועה במידותיה הטובות והתגוררה בשכונת סנהדריה בצפון ירושלים. עם פרוץ הקרבות, עברה המשפחה לשכונת גאולה, שם גרה משפחת היימן.

בבוקר 19.05.1948 החל הקרב המכריע על ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות רצופות עד להכרזת ההפוגה הראשונה, ביום 11.06.1948. בתקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות. בקרבות נהרגו קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים.

ביום ה- 14 למערכה, כ"ג באייר תש"ח, (01.06.1948) המשיכו הירדנים להפגיז את השכונות היהודיות בירושלים ובכל העיר התנהלו חילופי אש עזים. באותו יום נהרגו בירושלים 13 יהודים, בהם ארבעה חיילים. בין האזרחים שנהרגו הייתה גם חוה, שנפגעה מפגז שפגע בה בצאתה לשמע צעקות מכיוון החנות של הוריה בשכונת גאולה, שם נפגע ונהרג רגע קודם לכן אחיה, ישראל דב.

חוה הייתה בת 28 במותה. הותירה אחריה בעל, שלושה ילדים, הורים, אח אחד וחמש אחיות. היא הובאה לקבורה זמנית בבית העלמין הארעי בשיח באדר בירושלים, ולאחר זמן מה הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

חוה הונצחה בכמה ספרים ועלונים, שיצאו בירושלים אחרי מלחמת העצמאות. בעלון התאחדות "בני ציון" נכתב אודותיה: "בראשית המלחמה אמרה חוה להתגייס ולהעמיד עצמה בשרות העם. היא תכננה תכניות לסידור ילדיה ואמרה להגשים משאלתה. אך מחשבתה ורצונה לא יצאו לפועל. הקץ הטרגי סכל את תכניותיה".

משפחת היימן שילמה מחיר דמים כבד במלחמת העצמאות, ושכלה ארבעה מבניה.

אחיה של חוה, ישראל דב, נהרג באותו יום מפגיעת פגז בדירת המשפחה.

אחיה רפאל, שהיה חבר קיבוץ עין צורים שבגוש עציון, נפל בכ"ח בכסלו תש"ח, (11.12.1947), בהתקפה הערבית על "שיירת העשרה" בדרכה לגוש עציון.

שלושה ימים לאחר נפילת חוה ואחיה ישראל דב, נפל בירושלים משה ישראל היימן, האח היחיד של האב אברהם חיים היימן.