לוי בן-מיכאל ז"ל

קורות חיים

לוי, בן מיכאל, נולד במוסול, בירת המחוז הכורדי של עיראק, בתרע"ד (1914).

הוא עלה לארץ בשנת 1934 והתיישב בירושלים, גר בשכונת זכרון יוסף עם אשתו והיה חוצב באבן.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה ובעיצומה של המערכה על ירושלים, פלשו לתחום העיר שלושה גדודים סדירים של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים, סה"כ אלפי לוחמים מצויידים היטב בנשק קל וכבד. כך החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה, ביום 11.06.1948. במהלך הקרבות הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא אבחנה, בסיכומם נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום השנים עשר למערכה הגורלית על ירושלים, כ"א באייר תש"ח (30.05.1948), המשיכו ההפגזות ונהרגו בעיר 23 יהודים, בהם לוי. כרבים מפועלי הבניין גוייס גם הוא לחפירת ביצורים בירושלים, צורך חיוני עקב ההפגזות הכבדות על העיר. הוא וכמה מחבריו נשלחו לחפור תעלה עמוקה בין שכונת תלפיות לרמת רחל, שהיו אז משלטי מפתח בהגנת דרום העיר. תוך כדי חפירת התעלה נחשפו לעיני הירדנים בכפר צור בחר הסמוך, ואלו החלו להפגיז אותם. פגז אחד פגע בקבוצת חוצבים, ולוי ושניים מחבריו נהרגו במקום.

לוי היה בן 34 במותו, הובא לקבורה זמנית בבית העלמין הארעי בשיח באדר וכעבור כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.