יצחק סעדיה לוי ז"ל

קורות חיים

יצחק בן סעדיה נולד בתימן בתרי"ח (1858). עלה לארץ בעליה הראשונה של יהודי תימן בשנת תרמ"ב (1882) - העליה הקרויה "אעלה בתמר".

יצחק התיישב ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים עם אשתו סולטנה וילדיו ושם גר יותר מששים שנה. היה תלמיד חכם שחי בדוחק ובצניעות בביתו הדל, בסמוך לבית הכנסת של המקובלים "בית אל".

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והופסק בהכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום העשירי למערכה, י"ט באייר תש"ח (28.05.1948), נפל הרובע היהודי בעיר העתיקה לידי הצבא הירדני ומגיניו הלכו לשבי. לאחר מערכה ארוכה ומרה החליטו מפקדי הרובע להיכנע ובכך להציל ממוות את כ- 1600 התושבים, פחות ממאה לוחמים שיכלו עוד להלחם ויותר מ- 100 פצועים. ביום זה נהרגו ברובע היהודי 6 יהודים.

בין החללים באותו יום היה גם יצחק. הוא נראה לאחרונה באיזור בתי הכנסת הספרדים ומשערים כי נשרף כאשר הבוזזים הערבים הציתו את בתי הרובע אחרי הכניעה. גופתו לא נמצאה עד עצם היום הזה.

יצחק היה בן 90 במותו, הקשיש מבין חללי מלחמת העצמאות. הותיר אישה וחמישה ילדים. גופתו לא נמצאה ולא הובא לקבר ישראל.

זכרו הונצח באתר ההנצחה הממלכתי לקרב על הרובע היהודי, שהוקם בלב הרובע המשוקם.