קורות חיים
חנה, בת הלל אפשטיין, נולדה בתרס"ד (1904) וגרה בירושלים עם בעלה צבי.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים שלושה גדודים סדירים של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי כולו נאמד בקרוב ל- 7,000 לוחמים מצויידים היטב בנשק קל וכבד. כך החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות עד הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
יום י"ד אייר תש"ח (23.05.1948), היום החמישי למערכה הגורלית על ירושלים, היה אחד הימים הקשים שפקדו את העיר. ביום זה נהרגו בעיר 25 יהודים, בהם חנה שנפגעה מפגז שנפל בשכונתה בית הכרם.
חנה היתה בת 44 במותה, היא הובאה לקבורה בבית הקברות הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.