קורות חיים
בת שבע, בת בצלאל, נולדה באפגניסטן בתרמ"ח (1888).
היא עלתה לארץ בשנת 1928, אחרי שבעלה אברהם אשכרי נפטר. התיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים, עבדה ככובסת וגידלה ארבעה ילדים: לאה, משה, רבקה ואהרן.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום החמישי למערכה, י"ד באייר תש"ח (23.05.1948) נהרגו בירושלים 25 יהודים, בהם בת שבע שנהרגה מפגז בשכונת שערי פינה בעמדה בתור לקנות חלב.
בת שבע היתה בת 60 במותה, הותירה ארבעה ילדים. הובאה לקבורה בבית הקברות הארעי שיח באדר ולאחר כמה שנים הועברה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.