קורות חיים
הדסה, בת ישראל דוד, נולדה בקונסטנטין שבפולין בשנת תרל"ז (1877).
בשנת 1933, עם עליית הנאצים, עלתה לארץ והתגוררה עם משפחתה בירושלים. השתייכה לכולל ורשה, שם למדו ילדיה.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים כוחות של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי הגדול שנערך מול הצבא הישראלי החל בקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון בקרב נמשך 24 יממות ברציפות, עד להפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות עד להפוגה נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום השני למערכה, י"א באייר תש"ח (20.05.1948), נהרגו ברחבי העיר 18 יהודים, בהם הדסה שנפגעה מפגז בעברה ברחוב.
הדסה היתה בת 71 במותה, הותירה ששה ילדים. הובאה לקבורה זמנית בבית הקברות בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.