קורות חיים
עמנואל, בן יפה ונתנאל, נולד בירושלים בכ"ג בתמוז תרצ"ה (24.07.1935). גדל בשכונת בית ישראל בעיר עם אחיו חיים. כשהיה בן 10 נתיתם מאביו. הוא למד בבית ספר 'נזר אהרון', ובערב סייע לאימו האלמנה במכירת עיתונים.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים כוחות של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי הגדול שנערך מול הצבא הישראלי החל בקרב המכריע על גורלה של ירושלים, קרב שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות עד להפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום הראשון למערכה, י' באייר תש"ח (19.05.1948), נהרגו ברחבי העיר 22 יהודים ובהם עמנואל. הוא עמד עם אחיו וחבר במפתן ביתם בשכונת בית ישראל וצלפים משכונת שיח ג'ראח פגעו בהם. עמנואל נפצע קשה וחברו נפצע קל. עמנואל פונה לבית חולים, אך מת באותו ערב.
עמנואל נהרג כחדשיים לפני חגיגת בר המצווה שלו, הותיר אם ואח. הובא לקבורה ארעית בבית העלמין בשיח באדר, ולאחר כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.