מרים מסעודה יאיר ז"ל

קורות חיים

מרים (מסעודה), בת נסים, נולדה בירושלים בשנת תרע"ט (1919). את לימודי היסוד עשתה בבית היתומות הכללי ברחוב יפו בירושלים.

משבגרה, נישאה לאברהם יאיר, ולזוג נולדו שישה ילדים. המשפחה התגוררה ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, בסמוך לרובע המוסלמי.

מרים, שהיתה אם ועקרת בית, אהבה לקרוא - מכל הבא ליד: מספרי הלימוד של בני הדודים שלמדו באוניברסיטה ועד לרומנים. בכל עת נראתה עם ספר בידה.

כמו כן, אהבה מאוד לעזור לזולת - מתן בסתר, הנקת תינוקות שאימם חלתה ולא יכלה להיניק, ניקוי ביתם של אנשים זקנים או עזרה בסחיבת סלים. את החלבן הערבי שהגיע עם חלב היתה מכבדת יום יום בקפה - וכמה אירוניה טראגית ואכזרית יש בכך שהוא היה הצלף שירה בה למוות.

המלחמה על הרובע היהודי התחילה עוד לפני כ"ט בנובמבר, אבל עם ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ החמיר המצב בין יהודים לערבים. ותכפו הצליפות והפרעות מצד הערבים. אבי המשפחה חשב לעבור לדירה במקום בטוח יותר, בעיר החדשה, אבל לא הספיק. הצבא הבריטי נכנס לרובע ב - 11.12.1947 ועסק בחיפוש ובמאסרים של אנשי ה'הגנה'.

יום ראשון 28.12.1947 היה יום שקט ברובע היהודי הנצור למחצה. בצהרי אותו היום עלתה מרים אל גג ביתה כדי לתלות כביסה, ושתיים מבנותיה לצידה. החלבן הערבי הבחין בה, ירה והרגה במקום, בט"ו בטבת תש"ח (28.12.1947). את כל זאת ראה בנה הבכור, בן 12, ששהה אותה שעה על הגג שממול לבית.

בת 28 היתה במותה. הותירה בעל, אברהם, ושישה ילדים: נסים, דוד, שולמית ואהובה, ששהו לצידה בעת האירוע, שלום ואסתר, הצעירה שבהם, שהיתה תינוקת בת שמונה חודשים.

מרים הובאה לקבורה בהר הזיתים. ביום קבורתה צלפו על המלווים במסע ההלוויה, ונפגעו אנשים נוספים. בשל הירי הבלתי פוסק נבצר מהמלווים להקים מצבה.

אחרי מלחמת ששת הימים הגיעו בני המשפחה לבית העלמין בהר הזיתים, והקימו מצבה על קברה של מרים, במקום בו הובאה למנוחת עולם. כשהגיעו לעיר העתיקה אחרי המלחמה ושאלו על היורה, סיפרו בעלי חנויות מקומיים שהכירוהו כי ברח לעמאן.

זכרה הונצח באתר ההנצחה הממלכתי לקרב על הרובע היהודי.