יעקב לוי קפרמן ז"ל

קורות חיים

בן חוה ואברהם-צבי. נולד בשנת תרע"ג (1913) בסוחוצ'ין, ליד פלונסק שבפולין (שהשתייכה באותם הימים לרוסיה הצארית). משפחתו היתה משפחה תורנית, וסבו היה מגדולי תלמידי-החכמים בפלונסק.

יעקב התחנך על ברכי היהדות ועל לימודי תורה ותלמוד בבית הוריו ובבית-המדרש. לימים התפקר, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ועמד בראש סניף הליגה למען ארץ-ישראל העובדת בעירו. "מלא חיים, עליז ורענן, בעל מרץ וער לכל המתרחש מסביב... עיניים מפיקות רוך ומרץ, ידידות ושאר-רוח" - כך מתאר אותו ידיד.

בשנת 1933 עלה יעקב לארץ-ישראל. הוא רצה להתיישב בקיבוץ, אולם בגלל הצורך לתמוך בהוריו שנשארו בפולין נמנע ממנו הדבר, והוא החל לעבוד כפועל במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת המנדט בירושלים. במשך הזמן בשל בו הרעיון להתיישב ביבנאל, ואף ניסה לשכנע את חבריו לכך.

בפרוץ מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט התנדב לשמירה והגנה, אך בשעות היום המשיך בעבודתו. ביום 5.7.1936, כשהיה עם קבוצת פועלים בדרכו למשרד המחלקה ליד שער שכם, זרק עליהם ערבי רימון, ויעקב נפצע. הוא הועבר לבית-החולים "הדסה", וכעבור שלושה חודשים, ביום ה' בתשרי תרצ"ז (21.9.1936), נפטר מפצעיו.

הובא למנוחות בבית-העלמין בהר הזיתים בירושלים. הניח הורים ושלוש אחיות.

זכרו הונצח בספרים מאורעות תרצ"ו ובדם ובאש - מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז.