סמל מרדכי מוטי שפירא ז"ל

קורות חיים

מרדכי (מוטי), בן חנה ומשה, נולד ביום כ"ב בתשרי תש"ו 29.9.1945 בירושלים הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם סוקולוב והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי ז'רט בירושלים, במגמה של מסגרות. מוטי היה בעל "ידי זהב", הצטיין בלימודיו ומוריו שיבחוהו מאוד על דייקנותו. חבר נאמן היה ומוכן לעזור לכל אדם בכל עת. לכן היה חבר באגודת "נוער לנוער", התנדב לשרת כמשקיף תנועה מטעם "המועצה הלאומית למניעת תאונות בדרכים", ומדי שבת ומועד שימש נהג מתנדב באמבולנסים של "מגן דוד אדום" בירושלים.

מוטי היה חרוץ מאוד ועמל הרבה, מבלי להתייגע, עד שהשיג את המשימות שנטל על עצמו. חברו סיפר עליו, שהוא "נלחם בזמן, כאילו רצה להשיג ולהספיק עוד ועוד".

היה לו אופי חזק, כוח שיפוט הוגן, הוא ניחן בהבנה רבה ובהגיון. הוא ידע להסתפק במועט ולהנות ממה שיש לו. חייכן היה, בעל חוש הומור, עליז ושמח, איש חברה ונעים שיחה.

מרדכי גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1983 והוצב לחיל-האוויר ושימש כרתך באחת מיחידות התחזוקה של החיל.

בתום תקופת שירותו הסדיר הוצב ליחידת מילואים והיה נקרא לעתים לתקופות של שירות מילואים. בשנת 1970 השתלם בקורס לנהגי זחל"ם ובתפקיד זה שימש בשירות המילואים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ומקובל מאוד על מפקדיו.

במלחמת יום הכיפורים השתתף מוטי בקרבות נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפל בקרב במעוז "מילנו", מול קנטרה. הוא עמד שעות רבות בתצפית של המעוז ודיווח למפקדו על תנועת חיילי האויב, ואחר כך חזר לבונקר תחת אש עזה. לפתע נתגלה לו שהמצרים כיתרו את הבונקר, בלא שהבחינו בו. לאחר שחיילי האויב הסתלקו נצטוה לשוב אל המעוז המרכזי, ואכן עלה בידו לחזור. בשעות הבוקר שלמחרת עלה מרדכי להתייצב בעמדת המקלע. בעוד הוא עומד בעמדה וצופה בתנועת האויב פגע בו פגז והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בהר-הרצל.

השאיר אחריו אב ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מרדכי לחם בגבורה רבה, גילה מסירות רבה לחבריו, אומץ לב ותושייה בקרב, ופעל תוך חירוף נפש וסיכון עצמי רב עד לנפילתו. הוא היה אדם ולוחם למופת".

בעיתון "בינינו" ובעיתון "לחברינו" שמוציאה לאור חברת "אגד", פורסמו רשימות לזיכרו: חברת "אגד" ארגנה טורניר כדורגל הנערך לזכרו מדי שנה בשנה ותרמה מגן לקבוצה המנצחת, כן תרם אביו מגן וגביע לקבוצה המנצחת בטורניר, שבמסגרתו נושא חבר הנהלת אגד דברי הספד לזכר מרדכי ז"ל.