יוסף יוסי עג'מי ז"ל

קורות חיים

יוסף (יוסי), בן שמחה ויצחק, נולד בירושלים בי"ד בסיוון תשכ"ו (02.06.1966), דור רביעי לילידי העיר. בן בכור להוריו, אח למשה, חני ודורית. גדל בירושלים, למד בגן הילדים "הצריף הירוק" ברחוב אוסישקין והחל כיתה א' בבית הספר "מעלה".

עם מעבר המשפחה לשכונת קריית יובל עבר יוסי ללמוד בבית הספר היסודי "דוד סטון". בתום לימודי היסוד הוא המשיך לתיכון המקצועי "אורט קנדי". במקביל עבד בסדנת המשטרה בתלפיות, שם התמחה כמכונאי רכב.

יוסי היה תלמיד שאהב לעזור בכל צורך. כשרון הציור והמשחק שלו עשו שיהיה שותף פעיל בכל חגיגה, הן בקישוט האולם והן במסיבה עצמה. בהיותו בן 16 השתתף יוסי במחזה "תחנת מעבר", שהוצג בתיאטרון הקהילתי במתנ"ס שכונת ממילא.

את מרבית שירותו הצבאי עשה יוסי בסדנת תובלה בבית אל. שנה מתוך השירות הוא היה נהג משאית בלבנון, ארץ שעבר בכבישיה כשעל משאיתו מתנוסס דגל ישראל ענק.

לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד כקצין בטחון ב"הדסה". מעבודה זו הוזעק יוסי לביתו ביום בו נפטר אביו, בסוף שנות השמונים. זמן קצר לאחר מות האב כתב יוסי מכתב לאימו, בו הוא מביע את רצונו העז, כבכור הילדים, לשמור על שלמות ואחדות המשפחה תמיד. וכך כתב: "אימא, תאמיני לי, אני אוהב אתכם. אני אף אחד לא שונא ואני מת שהיחסים יהיו בסדר ונחיה כולם בכיף... אימא, אם יש אי הבנה ביחסים זה עם זה או עם אחר לדעתי צריך לדבר עם אותו אחד, לשמוע ולהבין, כך כמו שאנו עושים עכשיו. ואז נראה את הכול בהיר, ותאמיני לי, כך יהיה לנו כיף וניהנה יותר..."

בשנת 1990 נישא יוסי לעליזה, ובני הזוג הקימו את ביתם בירושלים. בחודש דצמבר 1990 נולדה הבת מור, בספטמבר 1992 נולד יצחק-צח, באפריל 1995 נולדה עדן ובחודש אפריל 2002 נולדה הבת מאי. יוסי היה בעל ואב למופת, אוהב ואהוב. אופטימי תמיד היה, חייכן, צחקן, רחמן וטוב לב, שחקן בנשמתו שאהב את החיים בכל מאודו.

מתחילת שנות התשעים יוסי עבד בחברת "בראשי עבודות עפר", בפרויקטים שונים ברחבי הארץ. בחברה הכירו אותו כעובד חרוץ ונאמן, שניתן לסמוך עליו בכל נושא.

ביום רביעי אחר הצהריים, י"ב בתשרי תשס"ג (18.09.2002), סיים יוסי את יום עבודתו בפרויקט סלילת כביש באזור הכפר יעבד ממערב לג'נין, מקום בו עבד מזה כחצי שנה, ופנה לנסוע לריחן, שם גר עם העובדים במשך השבוע ורק בסופו היה נוסע למשפחה בירושלים. בטנדר שלו היו גם מאבטח ועובד. זמן קצר לאחר תחילת הנסיעה, סמוך למבוא דותן, פתחו מחבלים באש מהמארב אל הרכב. יוסי נרצח במקום, והפועל שישב לידו נפצע.

בן 36 במותו. יוסי הותיר אישה וארבעה ילדים, אם, אח ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בהר תמיר, ירושלים.

שישה ימים לאחר הירצחו של יוסי כתבה אימו: "בני, בכורי, יוסף, ילדתיך, שכלתיך, טרוף טורפת ולא ידע איש. חמש שעות ללא חיים ואימך יולדתך לא ידעה. ראוך אחיך במרקע, ונדמו, לא אמרו לי דבר, עד בוא הדפיקה בדלתי. ערלי לב שלחו ידם בנפשך, אותה נפש רכה, טובה, רחומה, מתחשבת, משתתפת בכאב אחר.

בל יאמר איש: 'אחרי מות קדושים אמור', מכיריך יעידו, כך היית, כיבדת תמיד אביך ואימך 'הלמען יאריכון ימיך?!' את אהבתך למשפחתך, לאישה ולילדים, איש לא יידע. אהבת בדרכך השקטה, בעבודתך הקשה, יש מי שיגידו: 'מצאת החמה ועד צאת הנשמה'.

אהבתיך, בני יוסף, ילדתיך, ושכלתיך: שלושים ושש, וחודשים שלושה וחצי".