רב"ט אמנון מיליקובסקי ז"ל

קורות חיים

בן יהושע ושרה. נולד ב-22.4.1928 בירושלים. גדל ולמד בבית סבו המורה, ירחמיאל מיליקובסקי, בצפת. אחרי סיימו את בית הספר העממי המשיך לימודיו בדגניה ב'.

כבן 16 הצטרף לפלמ"ח ובמסגרת זו עבר את הארץ לארכה ולרחבה. בזמן המאבק השתתף בפעולות-מחתרת שונות ומסוכנות, ואף נפצע באחת מהן. אהב את העבודה במשק והתמחה כרפתן, כחבר הגרעין הפלמחאי בדגניה ב'. חבר "התנועה המאוחדת". ביולי 1947 נשלח לקורס מ"כ.

שנותיו בפלמ"ח היוו פתח להתגשמות מאוויו, המסעות במדבריות, הקורסים, טיולי הלילה מעבר לגבולות - הישיבה המזרחית על קפה ליד המדורה. בימים אלה של אימונים ומסעות התגלה מי הוא אמנון. הוא היה סמל ההזדהות בין האדם לתפקיד ובין הנכונות להקרבה.

עם פרוץ מלחמת-השחרור שירת בגדוד השלישי של חטיבת "יפתח", אשר עמד בקרבות רבים ועזים בגליל העליון. השתתף בקרבות נבי-יושע וצפת. שלושה ימים אחרי נפילת דודו, אחי אביו, בצפת יצא אף הוא מאותה עמדה להסתערות על "המצודה". שלוש פעמים ניסו לכבשה ואחרי שנפל מפקדם ורוח הלוחמים נפלה, קרא להם: "לא עת בכי ואבל עתה! קדימה!" המחלקה הסתערה בפיקודו וכבשה את הבנין. הוא עצמו נפצע ברגלו ונשלח לבית-החולים בטבריה.

אחרי החלמתו נשלח לנגב. היה מפקד ביחידת השריון החטיבתית, חטיבה 11. בקרבות חירבת-מחאז'. הוא פיקד על משוריין, בדרך מבסיס היציאה ברוחמה לאיזור חירבת-מחאז', צללו עליהם מטוסי קרב מצריים. אמנון נפגע כשעמד בצריח.

נפל ביום 7.10.1948 היה קבור בדורות. ביום י"ז באייר תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת עולמים להר הרצל בירושלים.