קורות חיים
בן יצחק ורבקה. נולד ב-24.4.1924 בירושלים. למד בבית-ספר עממי ותיכוני. נתחנך בילדותו בתנועת בית"ר וב-1938 הצטרף למחתרת אצ"ל - בכינוי בן-עמי - והיה מטובי פעיליה כל זמן קיומה.
ב-1944 נאסר על-ידי הבולשת הבריטית. אחרי ישיבה בכלא ובמחנה לטרון הוטס עם חבריו למחנה-מעצר ליד אסמרה שבאריתריאה. מראשי היוזמים והפעילים בתכניות הבריחה.
היה חלוץ מקשר בהכנות הבריחה יצא לחפשי עם עוד שלושה חברים בנובמבר 1945, ובהתאם לתכנית ולצו נשאר תושב חפשי בעיר אסמרה, בו בזמן שהבולשת פירסמה את תמונתו והבטיחה פרס בעד הסגרתו. נשא בגבורה את כל התלאות של דיור אפריקני בזוהמה ובין רמשים ובתוך הסכנה התמידית להיתפס. השכיל לקיים יום-יום קשרים עם החברים שבמחנה לעיני השומרים - בעזרת התחפשויות ואיפורים וכושר שחקני להופיע בדמויות זרות, ואף להתארח בכבוד במסעדת הקצינים הבריטיים ליד שולחן אחד תוך כדי שיחה ידידותית עם קציני הבולשת וראשיה.
עזר בהצלחה לבריחת השיירה הגדולה, אך סוף סוף נתפסו כולם והוא בתוכם והוחזרו למחנה ושוב ברח ונתפס. בבריחה השלישית, באמצע 1947, הצליח להגיע עם עוד חבר, בדרך רבת סכנות והרפתקאות, לחבש. שם נתפס ודרש זכות מקלט לפי החוק הבינלאמי, אך הלחץ הבריטי גבר על ממשלת חבש וכשזו הסגירה אותם - הוחזרו אל המחנה שבינתיים הועבר לקניה. שם הוחזק קרוב לשנה, עד שהשלטונות בקניה הכירו בקיומה של מדינת ישראל והחזירו לארץ את כל העצורים.
בשובו ירושלימה נכנס לחופה עם חברתו, חברת תנועתו וילידת גרמניה, וחזר לשירות באצ"ל כסגן מפקד המשטרה הצבאית שלו. בספטמבר 1948, כשפורקו כוחות אצ"ל בירושלים ואנשיהם נקלטו בצה"ל, נמצא רחמים מזרחי מוכשר לשרת בדרגת טוראי בפלוגה ב' של גדוד "בית-חורון".
ב-20.10.1948 השתתף עם פלוגתו בהסתערות על משלט בין מלחה לבית-ג'לה, וכשהמקלען נצמד למקומו, כנראה מפחד, סטר רחמים על לחיו, תפס מידו את המקלע והחל עולה במעלה ההר ואחרי צעדים מספר נפגע מצרור כדורים ונפל. היה קבור בשייך באדר א'. ב-30.8.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.