טוראי מרדכי ארום ז"ל

קורות חיים

בן אשר וחיה-רחל. נולד ביום 2.11.1909 באוסיק שבגליציה התיכונה וגדל בלז'איסק (באידיש ליז'נסק - מקום נודע על-ידי ר' אלימלך מליז'נסק, מאבות החסידות), שם היה אביו שו"ב. למד ב"חדרים" וב"ישיבה", גמר בית ספר למסחר והתכונן לבחינות בגרות על ידי שיעורים פרטיים שקיבל ממנהל בית הספר המקומי, שחיבב את הבחור היהודי השקדן וצמא הדעת. הצטרף לתנועת "תורה ועבודה" ויסד בעירו נקודת הכשרה. בגלל המצב החמרי הקשה עבר עם קבוצתו לקבוצת ההכשרה "גאולה" שבמערב-גליציה. גם שם נאבקו עם תנאי קיום קשים, אבל יכלו להם. להקלת המצוקה הורה תלמוד (בשכר, לטובת הקבוצה) בתלמוד תורה (ישיבה קטנה) ובשעות אחרי הצהריים למד סנדלרות.

באפריל 1939 העפיל ארצה באנייה "אסימי", ובלי להיתקל בשומרי חופים וגבולות, הגיע ישר ל"קבוצת אברהם" של חברי תנועתו בכפר פינס והצטרף אליה. היטה שכם לעבודה הקשה ומידי פעם עסק בצרכי ציבור בוועדות שונות של הקבוצה בכפר-פינס ואחרי-כן בכפר עציון. שם היה זמן מה מזכיר הפנים וחבר בוועדת חברים ובוועדת התרבות. ניסה להנהיג במשק את ענף הכוורנות, אך תנאים אובייקטיביים מנעו את ההצלחה והוא נשאר עובד בסנדלרות. "לא קרבנות הם החלוצים ולא היכל הוא הקיבוץ" - היה אומר כלפי מפריחי סיסמאות ומדברים גבוהה. "יהודים פשוטים אנחנו והננו מאושרים שמצאנו דרך חדשה ואנו מאמינים בה". באמרותיו ובבדיחותיו הקולעות הצליח לעודד רוח נדכאים בעיתות מצוקה חמריות ואף באש המלחמה.

הסנדלר, בן-הישיבה, שקד על יסוד סניף לאיגוד הספורט "אליצור" והשתדל לארגן משחקים והתחרויות. מתוך-כך התקרב לעניני הבטחון והיה פעיל בוועדת הביטחון של הקבוצה במשך כמה שנים עד הנפילה. למד וגמר קורסים של ה"הגנה" לטיפול בנשק, שקד על נקיונם ושלמותם של הכלים והמציא הרבה המצאות מתוחכמות ב"סליקים".

בראשית המצור נפרד גם הוא, כיתר החברים הנשואים, מאשתו ומשתי בנותיו הקטנות, שהועברו לירושלים. בעת המצור היה חדור אמונה שיחזיקו מעמד בגוש. התנגד לכל הצעת פינוי שלם או חלקי.

בתוך הקרבות הגיע לכל מקום ודאג להספקת התחמושת. בעת הקרב האחרון ב-ד' באייר ביקר בעמדות, סיפק תחמושת ותיקן כלים שנפגעו. נפל ב-ד' באייר תש"ח (13.11.1948) בפרוץ שיריוני האוייב לכפר עציון.

ביום כ"ה במרחשוון (17.11.1949) הובא עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים בהר-הרצל בירושלים. הניח אישה ושתי בנות.