לראשונה עולה לפני דיוקנו, גוף חסון, יפה, חטוב, לפוף שרירים, פנים גלויים וחיוך רחב מפיק אמון וטוב לב. הילוכו כבד קמעא, נוסח ספנים או אכרים. כי כשם שהיה איש ים מצוין, היה גם חקלאי מובהק. היה זריז וחזק בשחיה ובקציר גם יחד. בריצה אחרון ללאות, ובאגרוף עקשן ואמיץ. וכן היה גם בנפשו - מוצק, עמוק שורשים ורציני. יסודיות זו היתה ניכרת ביותר בשיחה, בויכוח - קשה היה להתווכח עמו, לא היה מניח לך עד שלא בורר הדבר עד הסוף. בעל נפש יפה היה. זכורים עדיין ויכוחיו עם מ. על בעיות עמוקות ועדינות ביותר, שרובנו השתמטנו מלדון בהן. היה בו יצר לדעת הכל, שאף ללמוד הכל. עם ספי היה לומד פלחה, ואחר כך היה משנן ערבית, חוזר ושונה כל מלה פעמים רבות, ובז ללעגנו. אהב לקרוא, ואף בהמולת אוהל "מריד" הצוהל אפר היה לראותו מתמסר לספרו בשקדנות ובאהבה.
קראנוהו דובון. איני יודע, אם מי שהוא חוץ מחבריו הרגיש כמה חיבה שקועה בכינוי זה. כי תמיד: בימיה, בגימנסיה, בהכשרה אהוב היה ואהוד על הכל. תכונותיו המעולות ונפשו היקרה עשו זאת.
מגן
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח