רפי גל (גרודנביץ)
נולד בכ"א באב תשי"ב, 12 באוגוסט 1952 בירושלים.
נפצע בתאונה במשימת סיור ומת מפצעיו בי"ב בתשרי תשל"ד, 8 באוקטובר 1973.
בוגר מחזור תש"ל.
מאז ומתמיד היה רפי ילד סקרן, המרבה לקרוא ספרים ולהתעניין בבני אדם, בעיקר בשונים ממנו. בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" היה תלמיד עצמאי ושקט. מחנכו המליץ שילמד ב"בויאר", כי העריך שזה בית-ספר, שיש בו התייחסות לכל פרט. רפי לא הצטרף לתנועת נוער, או למועדון כלשהו, אך נמצא תמיד בחברת שניים-שלושה חברים קרובים.
ב"בויאר" היה תלמיד שקט, והישגיו התגלו רק בעבודות ובבחינות. היה מעורב מעט בפעילות הכיתתית, אך קיים קשרים קרובים עם חברים אחרים. קרא הרבה ספרות יפה, התעניין בהיסטוריה ובנושאי חברה ופוליטיקה. הוא הפנים את השקפתם ההומניסטית של הוריו, לפיה כל אדם הוא בעל ערך, זכאי לחיות על-פי השקפתו ואמונותיו, וראוי שיוענקו לו כל הזכויות ללא קשר למוצאו ולאומיותו.
בסוף תקופת הלימודים נרקמה ידידות קרובה בינו לבין בן מחזורו דוד ניראון (נוריאן) ויחד החליטו על עברות שם משפחתם. הם התגייסו לשריון, ובמהלך שירותם הצבאי הרבו לשוחח, בנושאי הגות שונים. שניהם הביאו עמם ספרי עיון לבסיס הצבאי. הם נרשמו לאוניברסיטה לתחומי לימוד קרובים, רפי לפסיכולוגיה ודוד לסוציולוגיה, והתכוונו להמשיך את הדו-שיח בתקופת הלימודים.
רפי סיים בהצלחה קורס מפקדי-טנקים, ושירת בגולן. הוא סירב ללכת לקורס קצינים, כי לא רצה להפסיד שנת לימודים. הוא השתתף בפשיטה בלבנון ב-1972, וחזר מזועזע מהפגישה הראשונה עם הלוחמה בשטח אזרחי. למרות שהיה רק סמל, שיתפו אותו בדיונים מקצועיים ודעותיו זכו להערכה של מפקדים בכירים. משהתגלו ריכוזי הסורים בגבול רמת הגולן, השתתף בסיור מפקדים עם אלוף פיקוד הצפון. הרכב שנסע בו התהפך, רפי נפגע בראשו, ונפטר כעבור מספר שבועות, יומיים לאחר שפרצה מלחמת יום הכיפורים.