"מה שאפיין את זאב היה החיוך הקבוע שעל שפתיו. גם כשהיה רציני והקשיב לדברי מפקדיו, נראה כמחייך משהו. האמת ניתנה להיאמר, שלא האמנתי כי בחור צנום כזה יגמור את כל האימונים הקשים של הפלוגה. להפתעתי הפך זאב לאחד מבעלי הכושר הגופני המעולים שבפלוגה. במחלקה היה בין החיילים המצטיינים.
לימים, כשגמרנו את קורס הצניחה וכשהיינו יחד באחד המוצבים בקו, הפגין את שמחתו הרבה על חלקו בהגנת הארץ"