רפאל אבי אהב מאוד לשיר, בפרט שירי חזנות, כמו כן היה משתתף במקהלת חזנות שהופיעה בחגים בבת-ים.
אבי הקדיש תשומת לב רבה, הרבה חום ואהבה לאמי ולנו-ילדיו.
בהיותנו בגן, בלימודים בבית הספר היה מעורב ומתעניין באופן תמידי. כמו כן אני ניגנתי בפסנתר ואחי ניגן באקורדיון והוריי ליוו אותנו לאורך כל הדרך.
אבי אהב מאוד לעזור לזולת - הוא עבד בעיריית בת-ים כמנהל משק ועפ"י הסיפורים של אמי נהג במיוחד לעזור לאנשים פשוטים וחלשים שהתקשו למצוא עבודה בכוחות עצמם. כל זאת עשה ללא הרבה דיבורים ועם הרבה צניעות. בשנות השישים בת-ים היתה עיר קטנה וכמעט כל העיר הכירה ואהבה את אבי.
אחד מתחביביו היה עיסוק בספורט בעיקר משחק כדורגל. בנוסף ניגן קצת בכינור.
היה קשור מאוד למשפחתנו המצומצמת וכן למשפחה המורחבת (דודים, דודות, אחיינים) ודבר פטירתו התקבל בכאב רב בקרב המשפחה.
אנו תמיד נזכור אותו כדמות נפלאה אשר תשמש לנו לדוגמא בחיינו האישיים.
יהי זכרו ברוך!