עומדים אנו היום ליד קברו הפתוח, של חברנו היקר עובדיה, חבר גרעין "ערבה". נקטף מאתנו חבר בדמי-עלומיו, כשהוא כולו שופע מרץ ותוכניות לקראת המבחנים הבאים.
עובדיה הגיע אלינו מגלות רחוקה וזרה. לפני שבע שנים עלה יחד עם הוריו ארצה והשתקע במעברת כרכור, מגיל צעיר נכנס לעול העבודה, כי בזאת ראה תרומתו לפרנסת הוריו ואחיו. אך לא השלים עם גורלו זה. רצה ללמוד ולהתקדם, רצה למצוא אחיזה בחיי הארץ, לשתף עצמו בבניינה במסגרת התנועה החלוצית.
עם ארגון חברות עולים-צעירים במסגרת עליית-הנוער הצטרף לקבוצה שכוונה לקיבוץ עין-דור. ראה בזה הזדמנות לפתור את בעייתו הוא ובעיית הקשורים אתו.
במשך שנתיים ימים, למד הרבה. התערה בחיי העבודה, החברה, המשק והתנועה. נפתחו לפניו אופקים רחבים. עם התקדמותו בלמודיו ובעבודתו קשר את גורלו עם הקיבוץ והתנועה. חדר והבין את הבעיות, הפך להיות בין החברים הפעילים בקבוצה. היה בין החברים המרכזיים של הקבוצה המורחבת, שנקבעה כהשלמה לקיבוץ "רשפים". ידע את אשר לפניו והקדיש כל כוחו לליכוד הגרעין. עם גיוס הגרעין לנח"ל, ידע להיאבק על דמותו ומשימתו. בבסיס, בגל-און ולבסוף בשדמות-שיזף, אשר בה מצא את מותו - להיצמד לחבריו ולמשימה ולשמור על הקשר החי עם קיבוצו לעתיד.
אין בפינו תנחומים להורים השכולים. גדולה האבידה ואין לה תמורה.
ולחבריו יאמר - עובדיה לא היה חייל אלמוני. נדע לכן להציב לו "יד ושם" במותו. נראה ניחומים בכך שאתם תמשיכו בהגשמת חלומו-חזונו.
יהי זכרו ברוך.
מ. בלומשטיין