תפריט נגישות

טוראי ניר אלחרר ז"ל

ניר אלחרר
בן 19 בנפלו
בן מרים ומיכאל
נולד בשדות מיכה
בי' בתמוז תשל"ח, 14/7/1978
התגורר בשדות מיכה
התגייס ב-25.11.1996
שרת בחיל התותחנים
יחידה: ביסל"ת 9
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ט באדר ב' תשנ"ז, 28/3/1997
מקום נפילה: שדות מיכה
מקום קבורה: בית שמש
הותיר: הורים, שני אחים- איציק ודוד, שלוש אחיות- זוהר, אתי ומוריה, וחברה - קרן

קורות חיים

עם מסגרת חייו הקצרים ניסה להצניע את אופיו האמיתי, שסמלו היה - פשטות , ענוה, וטוב לב, הרי שעל דרך חייו, האמיתית של ניר, אפשר היה ללמוד לאחר מותו.

נולד במושב שדות-מיכה, מושב חקלאי בעמק האלה, ראה אור עולם ונשם אוויר הרי ירושלים ושדות בעמקים. ב-י' בתמוז התשל"ח 14.7.1978 נולד ניר בן שני במשפחה, שמחה בבית.

חייו סבבו במעגל קסום ואהוב מושב שהוא עולם ומלואו. מחזור חיים שיש בו מהטבע. ניר פירושו שדה שדה חרוש אך לא זרוע, נטוע.

הבית - גג רעפים אדום

בחצר - דשא, גינה קטנה, עץ הנותן את צלו על פני השטח.

כאן נארג חלום. הקן המשפחתי. עוד בהיותו בגיל הרך אהב להשתולל, לשרוק, ולעשות דברים שיוצאים מגדר הרגיל, אהב את השכונה, תמיד היה הבולט מכולם, אם זה מבחינת אופיו ואם מבחינת מעשיו ושמו הלך לפניו, בלימודים, בעבודה, בצבא, במסגרת החברים והמשפחה בלטו בו תכונות של כיבוד הזולת, מסירות ואהבה, אותן הקדיש להוריו לחבריו, ולמדינה, במדי הצבא היה אוהב לטייל בכומתה שחורה בכותפת, תג יחידת התותחנים נשא עם המון גאווה לפעמים רצה קצת לגוון, את כומתת אחיו החומה החליף ותג יחידת גולני נשא במקום תג יחידתו כדי להיות חייל ולהרגיש את הגאווה שבדבר.

מיד עם השמע דבר האסון החלו מתקבצים מכל קצוות הארץ מכריו, ומקרביו לאלפיהם.

ורק מי שראה את מגוון האנשים שהשתרכו אחר ארונו כשהם ממררים בבכי וממאנים להינחם, רק מי שראה את ריבוי האנשים שהציפו את הבית בימי השבעה ולאחריהם, יוכל לדמיין כמה קשה מנשוא היא האבדה!

במותו - כמו בחייו - ניחן בשלמות, הוא סיים את חייו במהירות י"ח שנים וכך גם נטש אותנו. יום שישי נולד ויום שישי מסר את נשמתו לבורא עולם בחזרה.

כך זה קרה:

ב-28.3.1997 השעה כבר אחת עשרה וחצי יום נאה השמש זורחת בשמים כחולים ציפורים מצייצות וקולות הטרקטורים ומכסחות הדשא נשמעים באויר. ניר מסייע בעבודות הבית, מכין עוגות, קוצר דשא, שוטף את הבית כמו בכל יום שישי.

חברתו קרן עשתה שבת יחד עם משפחתה וניר דואג שאף אחד לא יזיז אצבע אפילו בשביל לעזור בדבר מה, פשוט "הכל עליו".

בשעה שתיים עשרה וחצי הכל היה מוכן לשבת שולחן ערוך, נרות מוכנים להדלקה והבית נקי ומצוחצח. אימא עדיין ממשיכה בהכנות האחרונות, בישול, טיגון ואפיה.

השעה 12:45 מגיע חבר עם רכב באגי (רכב מאולתר) וצופר לניר שיעשה איתו סיבוב. ניר יוצא במהירות אומר שלום לחברה, בודק בפעם האחרונה שהכל כשורה ועולה לרכב המוות. מיד לאחר זמן קצר ביותר נשמע "בום". אבא, אשר הבחין בנסיעה המהירה התפלל שאכן לא קרה כלום.

אך עד מהרה המחשבה הראשונה בצירוף עובדות הביאה למסקנה אחת. הגענו אל המקום בו ארעה התאונה.

מחזה מזעזע, 2 נערים שרועים על הכביש שותתים בדם. האחד מעורפל הכרה וניר ללא סימן חיצוני שרוע במרחק מה מהרכב שהפך לערמת ברזל.

אמבולנסים של מגן דוד אדום הגיעו למקום ופנו אותם לבית-חולים. ניר פונה לבית חולים קפלן שברחובות והוכנס לחדר החייאה.

משם לחדר ניתוח. כעבור חצי שעה עד שעה קיבלנו את הבשורה המרה. קשה לתאר את אותם הרגעים בהם מתבשרים בבשורות שה' ירחם ולא יראה לאף משפחה בישראל דבר כזה.

מספר רופאים וצוות החייאה יוצאים יחד, כשהמשפחה במתח מהנעשה בחדר ניתוח. ניגש הרופא המנתח ומגיש כיסאות ומבקש להירגע אך הבכי והמחשבה מה קרה לניר אינן מביאות מרגוע כלל. ורק כשיצא מפיו "ניסינו לעשות כל מה שביכולתנו אנו מצטערים". ותכף כל הסובבים והנוכחים באירוע איבדו כל שפיות והחלו משתוללים מבלי להבחין כלל.

תאונה מחרידה, תאונה שלא הייתה צריכה להיות ויכלה להימנע אך לצערנו אין אדם יודע את חשבונות הקב"ה וכך נכתב ונגזר שיהיה .

לכן אל לאדם להרהר ולערער בביטחונו בבורא עולם. נסיעה מהירה, רגע ללא חושבים, שניות של פזיזות, והופ אדם שהיה כבר איננו, עולם נחרב בין רגע.

זהירות זו מילה יפה וגם חכמה.

וחכם עיניו בראשו ודי במחשבת תחילה והנה סוד חכמת החיים ולא נותר אלא לומר:

"זהירות בחיים מצילה חיים והחיים יפים שימרו עליהם".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה