ציפורה ציפי פסחוביץ' פרל ז"ל

קורות חיים

ציפורה (ציפי), בת שרה ומנחם פרל, נולדה בישראל ביום כ"ד באב תש"ט (19.08.1949), אחות לרבקה ובת להורים ניצולי שואה. את ילדותה בילתה בחיפה, שם סיימה את לימודיה בתיכון "אליאנס".

בתום לימודי התיכון ציפי התגייסה לצה"ל, ושירתה שירות מלא במסגרת הנח"ל. לאחר סיום שירותה עברה לירושלים ולמדה אמנות ועיצוב גרפי בבית הספר "בצלאל".

משסיימה את לימודיה עבדה שנים אחדות כעצמאית, ולאחר מכן החלה לעבוד במשרד החינוך כמעצבת גרפית, ובהמשך כמנהלת ענף המדיה, אחראית על עיצוב והוצאה לאור של ספרי הלימוד שהוציא אגף הלימודים במשרד החינוך. במשך שנות עבודתה הארוכות תפסה ציפי מקום משמעותי ומרכזי באגף. היא תרמה מהשראתה, מכשרונותיה ומאישיותה המקורית לכל הסובבים אותה, שהירבו לפנות בבקשת עצה, תמיכה, רעיון או פתרון לבעיה. כמו כן הייתה תרומתה רבה לאיכות הספרים שהייתה שותפה בהוצאתם.

בסוף שנות השבעים נישאה ציפי ליואב פסחוביץ'. בשנת 1978 נולדה יערה, בתם הבכורה. בשנת 1982 נולדה הבת רותם. המשפחה בילתה את רוב חייה בירושלים, ובסוף שנת 2002 עברו להתגורר בצור הדסה. את הקן המשפחתי טיפחה ציפי בשפע של אהבה, מסירות וחיוניות, עם הרבה יצירתיות והומור.

ציפי הייתה רחבת אופקים, מלאת סקרנות וידעה להתבונן בפרטים הקטנים שיצרו את היופי באנשים ובעולם. כל מה שהייתה לו נגיעה ליופי, ציפי הייתה מחוברת אליו בדרך זו או אחרת.

היא אהבה לטייל בחיק הטבע, והשאירה צילומים נפלאים שצילמה בארץ ובעולם בטיולים המשפחתיים. ציפי גם נהגה ללכת לקונצרטים, ובכלל להאזין למוזיקה, קלאסית, יוונית או ישראלית, בכל הזדמנות.

הייתה לציפי שפה עשירה וקולחת, עם יכולת הסתכלות ציורית, שפה שאפשרה לשומע לחיות את החוויות אותן תיארה. בנוסף, ציפי אהבה מאוד ליצור. היא ציירה, פיסלה, עיצבה תכשיטים ורקמה. ב- 1986 הציגה בתערוכת ציורים בבית האמנים בירושלים..

לצד כשרונותיה המגוונים, ציפי שפעה טוב לב, נדיבות, אנושיות והומור בלתי רגילים, שכל מי שהיה קרוב אליה – בני משפחה, עמיתים לעבודה וחברים – יכלו לקבל מנוכחותה. בשנים האחרונות התנדבה בארגון "עמך" במסירות אין קץ, בטוב לב ובאהבה.

ציפי הייתה, יותר מהכול, "מענטש" – בן אדם (המקור הוא יידיש, שפה שהיא מאוד אהבה ונהגה להשתמש בביטויים הלקוחים ממנה), ויותר מכול אהבה לאהוב.

ביום רביעי י"א בסיוון תשס"ג (11.06.2003), סמוך לשעה 17:30, פוצץ את עצמו מחבל-מתאבד נושא חומר נפץ באוטובוס אגד בקו 14א, שעבר ברחוב יפו בירושלים ליד כיכר הדוידקה ומרכז כלל. המחבל עלה לאוטובוס זמן קצר לפני כן, כשהוא לבוש כיהודי חרדי. 17 אנשים נרצחו בפיגוע, בהם ציפי.

בת 53 במותה. ציפי הותירה בעל ושתי בנות, אם ואחות, חתן, נכדה שנולדה זמן קצר לאחר הפיגוע, ומשפחה וחברים רבים שאוהבים ומתגעגעים. הובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.