תפריט נגישות

אברהם חיים אבי רחמים ז"ל

אברהם חיים רחמים
בן 28 במותו
בן סימה ומשה נתן
נולד בי"ד באב תשל"ג, 12/8/1973
התגורר בירושלים
נהרג בפעולת איבה
בכ"ו באדר תשס"ב, 9/3/2002
מקום אירוע: ירושלים - "מומנט", רחביה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר המנוחות
הותיר: הורים וארבעה אחים ואחיות

קורות חיים

אברהם חיים (אבי), בן סימה ומשה נתן, נולד בירושלים ביום י"ד באב תשל"ג (12.08.1973). אח לירון, שלומית, תומר ומיטל. אבי וירון היו תאומים, שגדלו יחד והיו קרובים במיוחד.

אבי למד בבית הספר היסודי "אלי כהן", בקריית הנוער בירושלים, והמשיך לתיכון "אורט – ספניאן" במגמת מחשבים. בתום שירותו הצבאי למד במכללה במעלה אדומים, ובסיום לימודיו הוסמך כהנדסאי מחשבים.

לאחר לימודיו החל אבי לעבוד בחברות תקשורת. עבד בחברת "אי.סי.איי.", ועבודתו האחרונה הייתה בחברת "מינקום" בירושלים. כפי שהצטיין בלימודי המחשבים, כך הצטיין בעבודתו וזכה לשבחים ממעסיקיו.

במוצאי שבת כ"ו באדר תשס"ב (09.03.2002), סמוך לשעה 23:00, נכנס מחבל-מתאבד ל"קפה מומנט" ההומה אדם בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב עזה, ופוצץ את חומר הנפץ שעל גופו. 11 מהנמצאים במקום נרצחו, ורבים נפצעו.

אבי, שישב בבית הקפה עם חברים, נפצע קשה בפיגוע. הוא הועבר לבית החולים "שערי צדק", אך בהגיעו לשם נפטר.

בן 28 במותו. אבי הותיר הורים, שני אחים ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

בערב ראש השנה תשס"ג כתבה שלומית, אחותו של אבי: "כבר עברו למעלה מחמישה חודשים מאז שהלכת. חמישה חודשים, בהם אני מתעוררת כל בוקר ומתאכזבת לגלות שלא היה זה חלום רע שנגמר, לגלות שאתה באמת לא כאן, לגלות שלמרות הכאב העמוק שבלב – העולם ממשיך כרגיל... ערב ראש השנה. החלטנו שהשנה נהיה כולנו יחד בחג. כולנו – חוץ ממך. זה נראה לי היום הכי נורא מאז שהלכת. איך נשב כולנו בשולחן אחד בלעדיך?

נותר לי רק להתנחם במחשבה שאתה במקום טוב יותר עכשיו. מקום הרבה יותר טוב מהעולם הזה, שמלא ברוע, באכזבות, בגעגועים..."

במלאת שנה למות אבי כתבו הוריו: "חלפה לה שנה, שנה שלמה. שנה בלי לראות את עיניך הירוקות מביטות בנו, את חיוכך המקסים. שנה בלי לשמוע את קולך, ללכת אחר עצותיך, שנה בלעדיך. בשלב זה התחלף העצב העמוק בגעגועים עזים, געגועים שלא מרפים לרגע. אמנם כבר הפסקנו לנסות לחייג לנייד שלך, אך לקרוא בשמך נמשיך לעולם. אנחנו משתוקקים לספר לך, לחלוק אתך, לאהוב אותך.

נותר לנו רק להביט באחיך התאום, ולהיזכר בטוב וביופי הטמונים בך. נותר לנו רק לקוות שנהנית ב'מומנט' האחרון שלך..."

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה