קורות חיים
אלון, בן שושנה ומנשה, נולד בירושלים בכ"ט בסיוון תשמ"א (01.07.1981). בן למשפחה מסורתית ירושלמית ותיקה, ילד שישי להוריו, אח לדורון, סיגלית, ארז, איריס, שלומית ורועי. אלון היה תינוק מהול מבטן אימו, אשר במלאת לו שמונה ימים עבר רק פריעה (התזת דם).
אלון גדל בשכונת גאולה בירושלים, ילד שמנמן ויפה הקשור לסינר אימו. החל את לימודיו בבית הספר היסודי "פרדס" ברמת אשכול בירושלים, והמשיך לתיכון "מבואות ים" במכמורת. עם התבגרותו, בזכות אכילה נכונה והתמדה בספורט, צמח להיות נער חסון וחתיך. רומנטיקן ממיס לבבות היה אלון, אוהב בילויים עם חבריו הרבים והמגוונים. אוהב מוזיקה, חובב ספורט ובישול, תמיד בולט ומצחיק את כולם.
בתום לימודיו התיכוניים עבד אלון זמן קצר בתנובה, עד שהתגייס לצה"ל. הוא שירת שירות מלא בחיל האוויר, ולאחר שחרורו עבד במקומות שונים בירושלים. בין היתר עבד בדוגמנות, וכמאבטח במקומות אחדים.
ביום שלישי בלילה, י"ג באלול תשס"ג (09.09.2003), ניסה מחבל-מתאבד להיכנס לקפה "הלל" שברחוב עמק רפאים, במושבה הגרמנית בירושלים. אלון, המאבטח בכניסה למקום, הבחין במחבל והדף אותו אל מחוץ לבית הקפה. תוך כדי כך פוצץ המחבל את חומר הנפץ שנשא על גופו. בפיגוע נרצחו שבעה אנשים, בהם אלון שעמד בצמוד למחבל.
בן 22 במותו. אלון הותיר הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.
בתושייתו, בכך שמנע מהמחבל מלהגיע למרכז בית הקפה ההומה אדם, מנע אלון אסון חמור בהרבה והציל חיי רבים. ביום 28.06.2004, בטקס ממלכתי בתיאטרון ירושלים, העניק מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, להוריו של אלון תעודת צל"ש על מעשה גבורתו.
כתבו בני משפחתו של אלון: "רגע לפני הוא חייך כתמיד, רגע לפני עוד חלם על העתיד. / רגע לפני על הסף הוא שמר, רגע לפני נראה שמח ומאושר. / ולפתע, רגע אחרי הוא נדם, רגע אחרי הוא נפל שותת דם. / נאמן למשמרתו נאמן לחיי אדם, לא נרתע ואת המרצח הדף. / רגע אחרי עמדנו המומים, וחשבנו שזה חלום סיוטים, / שזו רק שמועה רעה שהתפשטה במהרה. זו רק שמועה רעה, לא יכול להיות שזה קרה. / רגע אחרי ועוד רגע אחרי, והלב מסרב להאמין, / שאלון איננו עוד איתנו באלה הימים.
אך אנחנו יודעים ונזכור תמיד, שמי שמת בידי מרצח בדמות אדם, אלוהים מחזיר לו את חייו. / ואז, מגבול גן עדן וממרחק, אלון יתבונן, יחייך ויצחק.
וכך נזכור אותך, אלון, לעד".