הרב זאב אלימלך ליכטנשטיין ז"ל

קורות חיים

בן חנה ושמואל-אבא. נולד בשנת תרל"א (1871) ברדזין, פולין (שהשתייכה באותו זמן לרוסיה הצארית).

זאב-אלימלך נתחנך על ברכי התורה והחסידות. תחילת דרכו היתה כמנהג אותם ימים ב"חדר", וכשבגר נתקבל לישיבת סלובודקה ונמנה עם תלמידיה המובהקים.

כשהיה בן 18 נשא אישה והחל לעסוק במסחר. יחד עם זאת מצא לו זמן לעסוק בתורה.

בשנת 1898/9 עלה זאב-אלימלך לארץ-ישראל, למד את מקצוע התפרות, והעלה ארצה את אשתו וארבעת ילדיהם. המשפחה השתקעה בירושלים, וגם כאן שקע הרב זאב-אלימלך ראשו ורובו בלימודי תורה. גם כאשר עסק במסחרו ישב עטור בתפילין ועטוף בטלית.

בשנת 1925, כאשר עברה ישיבת סלובודקה וקבעה את מקום מושבה בחברון, החליט זאב-אלימלך, והוא אז בן 54 שנים, לחזור ולחבוש את ספסל הלימודים. הוא היה מראשוני המשכימים לישיבה ומהמאחרים לצאת. היה לו שם מקום קבוע בקרן-זווית, ובו עמד, התפלל ולמד. ימים מספר לפני פרוץ מאורעות אב תרפ"ט הגיע זאב-אלימלך לירושלים ואמר לחתנו, כי החליט להישאר בירושלים עד יעבור זעם, כי הוא חושש מפרעות בחברון; אולם כעבור יומיים החליט לחזור לעירו.

בליל שבת י"ז באב תרפ"ט, כאשר ישב בישיבה עם חברו המתמיד שמואל רוזנהולץ, חדרו פורעים ערבים לישיבה ורצחו באכזריות את שמואל. זאב-אלימלך ניצל בנס, ולמחרת, בשבת י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), עלה לתורה בבית-הכנסת ובירך ברכת "הגומל".

שעות מספר אחרי התפילה החלה השחיטה הגדולה. זאב-אלימלך, שמצא מקלט בבית ראש הישיבה, נתפש בידי הפורעים, הוכה ונדקר עד צאת נשמתו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בחברון. השאיר אישה, בן ושתי בנות, אח ואחות.

קורות חייו ומותו מסופרות בספר חברון וביזכור לקדושי אב תרפ"ט. במלאת 40 שנה לטבח בחברון פורסמה כתבה נרחבת במוסף הארץ על אירועי אותם ימים.

שניים מנכדיו, האחים יעקב ואבנר, נפלו במלחמת העצמאות. נכדו אלימלך, שנקרא על-שמו, היה קצין מבצעים בחטיבה הירושלמית, ששחררה את חברון במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה נהרג במסגרת שירות המילואים. נינו נפל במלחמת יום הכיפורים.