קורות חיים
אייזנברג כרמי נולד לאביו יהושע (עורך-דין, במדינת ישראל - שופט מחוזי), בן ר' אהרן אייזנברג, איש רחובות, ולאמו אהובה בת ר' פינחס מאירי (מעהר), מראשוני פתח- תקוה, בשנת 1923 בירושלים. כרמי נקרא על שמו ולזכרו של דודו כרמי בן ר' אהרן אייזנברג (היהודי הראשון מבני ארצנו שלמד בבית-ספר לקציני-צבא באיסטמבול, כדי לרכוש השכלה צבאית ולהעניקה למיליציה יהודית לכשתקום בארץ היהודים. העניק מידיעותיו הצבאיות ל"השומר", גויס לשירות כקצין בצבא התורכי במלחמת-העולם הראשונה ונשבה עם כל גדודו בחזית קוקז. נספה במגפה בשבי הרוסי בחורף תרע"ה). למד בירושלים בבית-הספר הכללי הדתי "תחכמוני" ובגימנסיה העברית. בן 15 הצטרף לארגון ה"הגנה" והיה תמיד נאמן ומסור לתפקידיו, ביום פרוץ מלחמת-העולם השניה התנדב לקומנדו הבריטי בארץ והשתתף בפעולות. אחר-כך התגייס ל"באפס" כדי להילחם בעמלק הנאצי וגרוריו. היה בין המסרבים לענוד על הכובע סמל בריטי בדרשם את הזכות לסמל עברי. עמד באומץ לפני שופטיו על הפרת-ציות זו ונשא את ענשו בכבוד. צורף עם יחידתו לבריגדה העברית כשנוסדה, עלה לדרגת רב-סמל, השתתף בקרבות נגד האיטלקים והגרמנים, עבר את כל דרך הצבאות מצפון אפריקה עד לקרבות המכריעים, בהם נשבר כוח האויב בצפון איטליה. הגיע דרך גרמניה המובסת עד לארצות השפלה והשהה את שובו הביתה כדי להיות לעזר לאחים שרידי-ההשמדה ולהעלותם ארצה. מששוחרר נכנס לבית- הספר הממשלתי למשפטים ועמד בהצלחה בבחינות של שתי שנות לימוד. משהחלה ההתקפה הערבית בסוף נובמבר 1947 חזר לשירות ב"הגנה". היה סגן מפקד בהגנת העיר העתיקה בירושלים, אחר-כך הגן על דרום- העיר (תלפיות ומקור-חיים) ובסוף - על מבואותיה מצפון (עטרות ונוה- יעקב). קיבל חופשה לנסוע לתל-אביב לחג נישואיו, אך בינתים היה צורך בעזרתו והוא דחה את נסיעתו ויצא אל חבריו לעטרות. בי"א באדר ב' תש"ח הוביל אליהם מזון וציוד. בעברו על-יד שייך-ג'ראח הדף התקפת ערבים על שיירתו והרג שלושה מהם.
בי"ג באדר תש"ח (24.3.1948) חזר עם חבריו לנוה-יעקב. ליד הכפר שעפט ארבו להם מאות ערבים ובעלות מכוניתם על מוקש נהרגו רוב חבריו, ואף הוא נפצע בידו בכדור, אך המשיך להילחם עד נשימתו האחרונה, בפגוע כדור בראשו. בן 25 היה במותו עם שאר חבריו. נקבר בסנהדריה בירושלים ב-25.3.1948 ב-26.9.1951 הועבר להר-הרצל.