תפריט נגישות

רב"ט שלום אביטל ז"ל

שלום אביטל
בן 20 בנפלו
בן סוזן ויצחק
נולד במרוקו
בכ' באב תשי"ג, 1/8/1953
התגייס ב-נובמבר 1972
שרת בחטיבת גולני, ביסלמ"ח
יחידה: גד' 17
נפל בפעילות מבצעית
בב' באייר תשל"ד, 24/4/1974
מקום נפילה: חרמון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 2, שורה: 9, קבר: 4.

קורות חיים

שלום, בן סוזן ויצחק, נולד ביום כ' באב תשי"ג (1.8.1953) במזה שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1964. הוא למד בבית-הספר היסודי "בית-הכרם" בירושלים ובבית-הספר התיכון ע"ש מ' בויאר בבית וגן בירושלים. מבחנו הראשון של שלום היה כאשר התקבל בשנת תשכ"ט לבית-הספר התיכון בירושלים. היה זה חמש שנים בלבד אחרי שעלה לארץ עם הוריו ועם חמשת אחיו ואחיותיו. העברית עדיין לא הייתה שגורה היטב בפיו, והוריו חששו פן ייתקל בקשיים. אולם שלום לא אכזב - להיפך. כתב אחיו: "הופתענו מעמידתו האיתנה בכל המישורים. הוא אפילו בחר ללמוד במגמה המתמטית-פיסיקלית ועמד בדרישות מעבר למצופה". שלום ידע, כי מצבם הכלכלי של הוריו לא היה טוב, ולכן יצא לעבודה בכל אחת מחופשותיו, החל משנת לימודיו בכיתה ט'. בשלוש השנים שלפני גיוסו, ירד שלום לאילת בחופש הגדול ועבד שם כדי לחסוך כסף למימון לימודיו בטכניון, שכן חלם ללמוד במגמה לארכיטקטורה בטכניון שבחיפה. שלום או ריצ'רד - כפי שנהגו לקרוא לו בבית - היה קשור מאוד לבני- משפחתו. הוא היה סקרן ואהב לפגוש אנשים חדשים, להכירם ולהחליף עמם דעות. כן אהב את הארץ ואת נופיה והרבה לטייל בה. בחורף 1971 השתתף, יחד עם אחדים מחבריו, בסימפוזיון של "גשר" - ארגון ששם לו כמטרה לגשר בין נוער חילוני לבין נוער דתי - ונושא זה עורר בשלום רושם עז. הוא כתב על כך במכתביו בהתפעלות וראה בדבר מעשה גדול ומבורך.

שלום גויס לצה"ל בנובמבר 1972 והתנדב ליחידת סיור. בעת שירותו חלה והפרופיל הרפואי שלו הורד. אך שלום החלים, נאבק על החזרת כושרו הקרבי וחזר ליחידת הסיור שלו. בחודש פברואר 1974, נשלח שלום לקורס מ"כים בחטיבת "גולני". במסגרת הקורס, שירת שבעה שבועות במובלעת הסורית. כדי שלא להדאיג את אמו, חזר וכתב לה במכתביו, כי הוא נמצא קרוב לירושלים ואף תיאר את הנוף המרהיב, את מזג-האוויר הנאה, האביבי ואת הפרחים. במחצית אפריל 1974 נשלח במסגרת תפקידו לפסגת החרמון. יומיים לפני שעמד לרדת מן ההר, ביום רביעי, ב' באייר תשל"ד (24.4.1974) נפגע שלום ונהרג על פסגת החרמון, בהפגזה של הסורים. היה זה זמן קצר לפני שעמד לסיים את קורס המ"כים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בהר-הרצל בירושלים.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו, כי בתקופה שעשה שלום ביחידתו תחת פיקודו, הצליח לתרום רבות לפלוגתו והיה מופת לחבריו במסירותו הרבה ובביצוע תפקידו בגדוד.

הוריו של שלום תרמו לזכרו ספר-תורה, לבית-הכנסת הספרדי ליוצאי מרוקו, ברחוב ברזיל בירושלים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה