אלבום תמונות
אגי: כשהיינו בטירונות הוטל פעם על הכיתה עונש להכריז בקול:"הכיתה חארא!". בני שינה את הנוסח וקרא: "המ"כ חארא!". רגז המ"כ והעניש את בני, שיעמוד במרחק מן הכיתה ויקרא בקולי-קולות: "אני חארא!". ובכל פעם היה המ"כ פוקד: יותר חזק, יותר חזק! בני מלא את הפקודה בנאמנות והמ"כ נתרצה.
נהרי: היינו גרעין טרי, עוד לא הכיר איש את חברו. רק זאת ידעתי שבני הוא מרכז הגרעין. נזדמנו יחד למסע. עד אז החלפתי עם בני מספר מילים בלבד. ההליכה היתה קשה עלי. הייתי סחוט כל כך, שספק אם מישהו היה מצליח להזיז אותי ממקומי אפילו בבעיטות ובחרפות, כפי שיש נוהגים. לא כך נהג בני. הוא ממש סחב אותי ועודד אותי במילים טובות. אחת ביקשתי ממנו, שלא יזוז מצדי. נדמה היה לי שכל כוחי נובע מבני, ואם ילך - אני שוב נעשה סמרטוט.
שוקי: בימים הראשונים של הטירונות בני היה מפוזר נורא. הדבר הגיע עד כדי כך, שזכר רק את המחצית השניה של המספר האישי שלו. את המחצית השניה היינו צריכים להזכיר לו.