תחילה אותך כלל לא הכרתי
לא הופעת בגן הילדים,
לא שיחקת תופסת וגע-גע,
מבית הספר בכלל נעדרת,
כי לא שם מקומך, הוי אתה!
באיחור, בין שורות העתון לי נגלית,
שמעך במקלט עדי בא.
אחר הופעת תכופות מדי
במרדף בבקעה,
במארב ברמה,
במיפגש לא רצוי בין
קומנדקר וג'יפ.
בכל אלה היית, נכחת, לקחת,
ועם בוא השלווה נעלמת.
נפרדנו, אך לא לאורך ימים.
חזרת בדרך בה איש לא ציפה
כי אי-פעם תופיע דרכה.
בבוקר אחד מבקריו של אלול,
השכמת, נחפזת עלות לגולן.
שם נפגשנו פנים אל פנים.
אז נגלית במלוא קומתך,
אז הופעת במלוא אימתך,
ראיתיך כולך - מות!
כ"א אלול תשל"ג
שיר זה נכתב לרגל האסון שאירע לזמי איש עין-גב, בנחותו מהליקופטר. בני היה בשעת מעשה וזועזע קשות.