אור אילן
נולד בד' בטבת תשכ"א, 23 בדצמבר 1960 בירושלים.
נהרג בד' באדר תשמ"ג, 17 בפברואר 1983 בנפילה מצוק בעץ גדי.
בוגר מחזור תשל"ח.
אור, בנם של מורים, גדל בירושלים. מגיל צעיר התגלו בו סקרנות ונטייה "ללכת עד הסוף". בכיתה א' למד לשחק שחמט, ובאותה שנה ניצח את אלוף הארץ במשחק סימולטני.
אור למד בבית-ספר "ארלוזורוב", שאביו ניהל באותה תקופה, וסבל מהיותו בנו של המנהל. אביו נפטר בהיותו בכיתה ב'.
בכיתה ד' התענין באסטרונומיה, קרא כל ספר שמצא בנושא בעברית, ויצא בלילות לצפות בכוכבים. בגיל עשר צלח את הכנרת. מגיל צעיר החל לצאת לטיולים באזור ירושלים יחד עם אחיו.
כשהתחיל ללמוד בבית-ספר "בויאר", קשר אור קשרים אמיצים עם חבריו מהפנימייה. אתם התחלק ב"שגעונותיו": משחקי קלפים וברידג', מעקב אחר הבורסה ומשחק במונופול - כשהוא ממציא מתכונת חדשה של המשחק. הוא היה תלמיד טוב בעל פוטנציאל עצום, אך בהיותו מרדן, שואל שאלות מביכות ונלחם על דעותיו ועל זכויות חבריו, אמיתיות או מדומות, הכביד על המורים.
אור היה חבר בתנועת "הצופים" וליכד סביבו קבוצה של חברים, שנשארו ידידיו הקרובים עד הגיוס. הוא היה ראש גדוד בקרית יובל, והיה נערץ על החניכים.
הוא היה מודע להופעתו הנאה, אך בתקופת התיכון דחה את המחזרות. אור היה מכנה עצמו "סופר סטאר", ומגיע לבית-הספר לבוש במכנסיים קצרים, גם בחורף ואף בימי השלג. מכתבים, שכתב בתקופת השירות הצבאי, מעידים שהיה זה שגיון נעורים. אור ידע לנסח יפה מצבים ורגשות, גם כשכתב משדה הקרב. הוא התגלה כחבר אוהב ורגיש, הנוהג בבגרות עם חבריו.
בצבא היה אור חייל מצטיין בצנחנים. עדין, מרדן ושואל שאלות, אך גם קצין אחראי המסוגל לנתח מצבים. הוא ביקר את התפקוד הלקוי של הנח"ל, ועם זאת היה מודע לחובתו להכשיר את חייליו לתפקוד מירבי ולדאוג לשלומם ולרווחתם.
בתום קורס הקצינים נשאר בבה"ד 1 והדריך שם במשך כחדשיים. הוא היה מפקד מחלקה של נח"ל מוצנח, ולחם אתה בקרבות בלבנון. היה גאה שבמחלקתו היו נפגעים מעטים. אור היה ביקורתי כלפי דרך ניהול המלחמה, וקיווה שהיא תיפסק בזמן. משהסתיימה תקופת השירות שלו בלבנון, והוא היה בדרך לתפקיד חדש, נודע לו, שמחלקתו אמורה להשתתף בפריצה למערב בירות, ושמפקדה החדש לא הגיע. אור חזר לביירות פיקד על חייליו, ורק אחר-כך חזר לארץ ושירת כמפקד היאחזות נח"ל.
את חופשת השחרור שלו בילה בבית-ספר שדה עין-גדי. מהטיול האחרון ביום שלפני סיום חופשת השחרור הוא לא חזר. גופתו נמצאה לרגלי המצוק. חבריו אינם מאמינים ששגה ובחר במסלול מסוכן, וסבורים שהתאונה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות לא צפוי.