סמל ראובן ראובלה, רובקה בביוף ז"ל

אלבום תמונות

אחי היקר ראובן ז"ל,
אח יקר היית לנו, אהבנו אותך מאוד, בן זקונים היית להורים ז"ל שלא זכו לגדלך, עקב פטירתם ללא עת. בהילקח ההורים היית עדיין בגיל רך, כאבנו היה גדול אולם כאבך היה גדול שבעתיים. אנו אחיך, השתדלנו למלא את מקום ההורים ז"ל, וגידלנו אותך כבננו. גדלת לתפארת המשפחה, היית אהוב על כולנו, ובפרט על הילדים שמאוד אהבו אותך. היית להם בן בית ואח והם היו מתגאים בך ומספרים לכל שיש להם דוד צעיר ונחמד. בכל מקום בו היית היו לך אוהבים וידידים ובעיקר בצבא שם מלאת את תפקידך בנאמנות ונפלת, כשהנך בראשית חייך, על מזבח המולדת. היית גאה שהשתתפת במלחמת ששת הימים, ותרמת לנצחוננו, וכאשר חזרת בשלום משדה הקרב, לא שכחת ללכת לבית הכנסת ולברך ברכת הגומל.

זכרונות רבים נותרו לנו ממך, והדיו לא תכיל כל אלה. אנסה להעלות כמה זכרונות משותפים לנו, כאשר דמעות עומדות בעינים והלב כואב. לא נשכח את התקופה בה למדת בסמינר בירושלים, שהיה קרוב לביתנו, ומידי יום ביומו היית מבקר אותנו, ואנו היינו מאוד שמחים לראותך ולשמוע את סיפוריך מלאי החיים בלווי צחוק מלבב שלא ישכח לעד. קולך העליז נשמע עתה באוזננו ודמותך לש משה מנגד עיננו. גם בחגיגות יום העצמאות ה-19 למדינת ישראל, שהתקיימו בירושלים, נטלת חלק, ושוב שמחנו שהינך קרוב לביתנו, כפי שהיה בתקופת לימודיך בסמינר, מיד אחרי החג החלה הכוננות, ואתה שלחת לנו מכתב מאי שם, בו כתבת עד כמה נהנית אצלנו ואף הדגשת שזה הזכיר לך את היותך תלמיד בסמינר. באותו הזמן הכרת את הדודה יפה שבאה מרוסיה. הדודה לא הפסיקה להתפעל ממך, אולם עד היום היא לא יודעת שאתה כבר לא נמצא אתנו.

את ביקורך האחרון בירושלים לא אשכח לעולם. לפני ראש השנה, שלחת לנו איגרת ברכה ומכתב. אתה הגעת אלינו הביתה ביום בו הגיע המכתב, ואתה בעצמך העלית את האיגרת והמכתב מתיבת המכתבים, בחג הסוכות, ראינו אותך לאחרונה. שפעת עליצות חיים. כאשר התכוננת לחזור לבסיס מאוד מיהרת, ומאיר, בני, שיחיה, אהב לשחק איתך ולעשות מעשי קונדס. אתה הוצאת אותו החוצה וסגרת את הדלת מאחוריו. כאשר הוא צילצל בדלת, מיהרת לפתוח הדלת אך הוא ברח. בפעם השניה, שכנשמע הצילצול, רצית להצליח לתפוס אותו, והנה, כאשר פתחת את הדלת עמד לפניך אדם זר. לא הפסקנו לצחוק באותו ערב, אולם מי חשב שזה יהיה הצחוק האחרון שנשמע ממך.

הבשורה הרעה על נפילתך, היתה בשבילנו כרעם ביום בהיר. כאב גדול וחלל ריק השארת.

ת.נ.צ.ב.ה.