תפריט נגישות

שולמית באומן ז"ל

שולמית באומן
בת 27 במותה
בת רחל ומרדכי דוד
נולדה בפולין
בתרפ"א, 1920
התגוררה בירושלים
נהרגה בפעולת איבה
בי"ב באדר א' תש"ח, 22/2/1948
מקום אירוע: ירושלים - בן יהודה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - סנהדריה

קורות חיים

שולמית, בת רחל ומרדכי דוד, נולדה בכסלו תרפ"א (נובמבר 1920) בסלופצ'ה, סמוך לעיירה קונין במחוז פוזנן, פולין. הצטרפה לתנועת הנוער "החלוץ" ואחר-כך ל "פרייהארט". עלתה ארצה כנערה בת 16 יחד עם אביה, ושהתה בתחילה בכפר חסידים.

משנת 1938 חייתה בקיבוץ גבעת ברנר והייתה מועמדת לחברות. ב- 1943 עלתה לירושלים, ונראה שגרה עם אביה עד פטירתו באוקטובר 1947 - חודשים אחדים לפני שנהרגו שתי בנותיו. ערב מלחמת העצמאות, עת אחותה, רות באומן-מיוחס, עברה לגור בדירה מרווחת ו'מוגנת' בלב הישוב החדש בירושלים – ברחוב בן יהודה, שולמית עברה להתגורר עם אחותה ומשפחתה.

במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים, לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלוש המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים. ארבעת כלי הרכב, נהוגים על ידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום 22.02.1948 מעימוואס ליד לטרון.

בהגיעם למבואות ירושלים, ליד רוממה נעצרו על-ידי מחסום יהודי, שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ונוסעים ערביים אך לא ברכב בריטי. לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה, והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית. כלי הרכב עצרו, המפגעים הדליקו את פתילי חומר הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך, ומיד עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.

בהתפוצצות האדירה, שארעה סמוך לשעה 06:30 בבוקר יום ראשון י"ב באדר א' תש"ח (22.02.1948), נהרסו ארבעה בניינים, המלונות "אטלנטיק" ו "אמדורסקי", בהם היו הרוגים רבים, ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון, בהם היו משפחות שלמות שמתו בשנתן. בפיצוץ וביריות נפגעו מאות אנשים ונהרגו 50, בהם שולמית. איתה נהרגו אחותה רות מיוחס, גיסה ובן אחותה הפעוט. חמישים שנה לאחר האירוע שבו הפיצוצים, המתאבדים המתפוצצים ושאר מלאכי חבלה לרחוב בן יהודה ולמשולש הסמוך: בן יהודה – המלך ג'ורג' – רח' יפו, אך מעשה הזדון של אדר א' תש"ח היה ונותר הנורא מכולם.

שולמית היתה בת 27 במותה. אחותה מתה איתה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה בירושלים.

הוסיפו רחל וניצה, בנות רות ובן-ציון מיוחס: "רות ושולמית לבית באומן לקחו עמן לקברן את סיפור משפחתן. משברירי ידיעות שנלקטו לימים נודע, שלרות ושולמית הייתה אחות בכורה – חיה הלה. היא נישאה בעיירת הולדתה למשה אהרון הלטר, שלקחה עימו לעיירה ויילון ממערב ללודז'. לחיה נולדו חמישה ילדים. ב-1942, ביום הראשון לפלישה הנאצית לפולין, גלים של מטוסים הפציצו את העיירה וזינבו בבורחים ממנה. בקיץ 1942 השמידו הנאצים בחנק, במשאיות הגזים בכלמנו, את כל היהודים שנותרו בויילון. רחלה גיטלה, ילדתה הבכורה של חיה, היתה רק בת שבע, נחה אידס בת שש וחנה מינדל, שנולדה לתוך המלחמה, היתה כמעט בת שלוש. ראשון הבנים היה כבן ארבע ושמו אינו ידוע, ואחרון הילדים היה עולל וגם שמו אינו ידוע.

הוספנו משפט זה כאן כי: לכל איש יש שם. יהי המקום הזה 'שם' וזיכרון לחיה, למשה ולחמשת ילדיהם".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה