קורות חיים
אברהם, בן מזל, נולד בשנת תרס"ח (1908) בגרוזיה.
עם עלותו ארצה נתקבל אברהם לעבודה כאח רחמן וכחובש בבית הכלא המרכזי כירושלים, ועבד בו למעלה מעשרים שנה, עד להירצחו. הוא היה בעל אופי שקט ונוח, וטיפל באסירים הזקוקים לעזרתו בכל מאודו.
מראשית 1947, כשהחלו דיבורים על כוונת האו"ם להחליט על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, שררה מתיחות עצומה בין האסירים היהודים לאסירים הערבים בכלא בירושלים, שאף התפתחה מדי פעם לכלל תגרות ידיים.
ביום שלישי ז' בשבט תש"ז (28.1.1947) חדרו אסירים ערבים לחדר המלאכה בבית הכלא ופרצו משם לעבר האסירים היהודים, כשהם מצוידים בכלי משחית: פטישים, גרזינים, פצירות ומסורים. האסירים היהודים התגוננו, ובמהומה שפרצה נפצעו אסירים רבים. אברהם החל למלא בקור רוח את תפקידו וחבש פצועים משני המחנות, אך דבר זה לא מנע מהפורעים הערבים לרוצחו נפש.
בן 38 במותו. אברהם הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שעל הר הזיתים בירושלים. השאיר אישה בהיריון ובן.
האירוע הונצח בעיתוני התקופה ובספר דברי ימי מלחמת השחרור.